חוברת הקורס

הרצאה 1 — הלב וכלי הדם: מה המערכת מובילה, ואיך

מפת ההרצאה

ענייני הקורס

מה שנאמר בתחילת ההרצאה ובסופה. הפרטים המחייבים נמצאים בסילבוס.

המונחים בלטינית

השפה האנטומית התחילה בלטינית ותורגמה לאנגלית, והמונחים נשארו לטיניים.

לכן "קרדיו-וסקולרית" היא מערכת הלב וכלי הדם. המונח לאי ספיקת לב, cardiac insufficiency, מערבב לטינית ואנגלית. זה המונח המקובל, ולא heart insufficiency.

מה זו "מערכת"

ההיררכיה בגוף, מהקטן לגדול:

1. תא
2. רקמה: אוסף של תאים
3. איבר: כמה רקמות
4. מערכת: כמה איברים
5. גוף האדם: כמה מערכות

המערכת הקרדיו-וסקולרית היא לא רק הלב וכלי הדם. היא כוללת גם מגוון גדול של מולקולות וגורמים שמשפיעים על הלב ועל כלי הדם. כשמדברים עליה כמערכת, מדברים על כל הרמות: תא, רקמה ואיבר.

מערכת מעגלית שתפקידה הובלה

המערכת הקרדיו-וסקולרית היא אחת משתי המערכות המעגליות (סירקולטוריות) בגוף: אין לה התחלה ואין לה סוף. השנייה היא מערכת הלימפה, שלא תילמד בקורס.

התפקיד שלה הוא הובלה. הלב הוא המשאבה שנותנת את הכוח, והוא מניע את הדם, את נוזלי הגוף. אבל ההובלה היא לא לשמה. ממה שהמערכת מעבירה אפשר לגזור את התפקידים שלה:

היא מעבירה גם ויטמינים ומינרלים, נוירוטרנסמיטורים, הורמונים, חומצות אמינו ונוקלאוטידים. בקיצור, את הכל: גם את מה שהגוף צריך וגם את הפסולת.

איך היא מעבירה: המסה בדם

בגדול, הדם מוביל חומרים כשהם מומסים בו.

ובכל זאת הדם מוביל גם שומן. יש בדם שומנים, ולכן יש בדיקה של "פרופיל שומנים", וכולסטרול הוא שומן. הגוף עוטף את השומן בשלפוחיות זעירות, או קושר אותו לחלבון כמו אלבומין, וכך הוא פחות "ירא מים" ואפשר להוביל אותו ממקום למקום.

הכלל: מה שמתמוסס, מועמס על הדם. ומה שלא, הגוף מגדיל את המסיסות שלו.

איפה זה תופס. "הדם מוביל שומנים" לא אומר שהם מתמוססים בו. הם עטופים.

שומן בדם: שאלות מהכיתה

שאלה מהכיתה: שומנים מובלים לאט יותר? לא באופן מהותי. הדם זורם באותו קצב, אבל יש עוד שלב שבו צריך לקלוט אותם, וזה מכביד מעט.

שאלה מהכיתה: הרבה שומן בדם יכול לחסום את הזרימה? כן, אבל רק אחרי זמן רב. שני דברים קורים:

• הדם זורם בקושי. בקבוק מים ובקבוק שמן ששופכים בבת אחת: המים מתרוקנים מהר יותר. גם דם שיש בו יותר שומן זורם לאט יותר, והלב צריך להתאמץ יותר כדי להוציא אותו
• רובד טרשתי. שומנים שוקעים בדופן כלי הדם ונשארים שם, והמעבר מצטמצם. לדם קשה יותר לעבור, וכשהוא יוצא מהמעבר הצר נוצרות מערבולות שפוגעות בכלי הדם. בסוף זה עלול להגיע לחסימה

הרקע לרובד טרשתי, לפי ההרצאה: תזונה עשירה בשומן, גנטיקה, עודף משקל, ומעט פעילות גופנית.

שאלה מהכיתה: אם הרובד מצטבר עם השנים, איך הוא עובר בתורשה? הוא לא עובר, וגם המשקל לא. מה שעובר הוא הנטייה לפרופיל שומנים גבוה. תינוק נולד עם כלי דם פתוחים. כל התכונות שלנו מורשות, אבל לא כולן מתבטאות:

לפי המרצה, הגנטיקה היא אלמנט משמעותי מאוד, ועדיין נעלם: אנחנו לא באמת מכירים את הגנטיקה שלנו.

גזים וסטורציה

גם גזים מתמוססים בדם, כמו במים. הערך שמודד את זה הוא סטורציה (רוויה). המרצה הדגיש שהמסלול כאן מתואר בגסות, והפירוט יבוא בהמשך:

ריאות ← נאדיות הריאה ← נימים (קפילרות), כלי דם צרים מאוד שעוטפים את הנאדיות ← הדם ← תאי הדם האדומים ← המוגלובין

כשהכל תקין, קרוב ל-100% מהחמצן שנכנס לגוף עובר לדם: סטורציה של 100%. מה מוריד אותה:

רכיבי המערכת

השם המלא של VEGF הוא Vascular Endothelial Growth Factor. האות V היא כלי הדם, האות E היא האנדותל, התאים שמצפים את כלי הדם מבפנים, ו-GF הוא גורם גדילה. לפי המרצה, ההסבר על האנדותל לא למבחן.

שאלה מהכיתה: מה זה "פקטור"? בעברית, גורם. זה שם כולל לקבוצה של חומרים בגוף. נוירוטרנסמיטור הוא גורם עצבי, הורמונים הם גורמים, וגורם גדילה מעודד גדילה.

רכיבי השינוע: לב, מסתמים, וכיוון הזרימה

מה מניע את הדם בתוך כלי הדם? בעיקר הלב, המשאבה. אבל גם המסתמים, כי הם דואגים שהתנועה תהיה בכיוון אחד בלבד.

למה זה נחוץ: הלב מזרים עוד ועוד דם בכל רגע. בלי סדר, דם שיוצא היה מתנגש בדם שמגיע, ומערכת כזו לא הייתה מעגלית. המרצה צייר מסתם כשני חלקים עם רווח קטן ביניהם. דם שמתקדם עובר דרך הרווח. דם שמנסה לחזור לוחץ על שני החלקים, הם נלחצים זה אל זה, והמעבר ננעל. כך הדם תמיד יוצא מהלב וחוזר אליו.

איפה זה תופס. הלב מזרים את הדם, אבל את הכיוון מכתיבים בעיקר המסתמים.

מערכת סגורה

מערכת הדם סגורה לגמרי. אין זליגה של דם. דימום הוא פתולוגיה, לא פיזיולוגיה.

הדוגמה מההרצאה: פוליפים או סרטן במעי הגס פוגעים בחלק מהרירית של מערכת העיכול. דם יוצא אל המעי ומופרש בצואה, ומגלים את זה בבדיקה שנקראת דם סמוי בצואה. זו מחלה, ולא האופן שבו המערכת עובדת.

מי שולט במערכת

נכנס מעט דם, הלב מתכווץ קלות. נכנס הרבה דם, ההתכווצות חזקה יותר. זו אחת מכמה דרכים שבהן הלב מווסת את עצמו. חוק סטרלינג יילמד לעומק בעוד חמישה עד שישה שיעורים.

הקשר לקורס על מערכת העצבים: שם נאמר שעצב מדבר עם שלושה דברים בלבד, עצב נוסף, בלוטה ושריר. הלב הוא דוגמה קלאסית: מערכת העצבים שולטת בשריר, שריר הלב. האות עובר דרך נוירוטרנסמיטור, למשל אדרנלין, והלב פועם מהר יותר וחזק יותר.

בקרת איכות

במערכת העצבים, המוח רצה משהו, קיבל אותו, וקיבל גם מנה של דופמין. ללב אין דבר כזה: ברוב המקרים הלב לא יכול לבדוק את הפעילות של עצמו. הדרישה באה מהמוח, וגם הבקרה אצלו.

הדוגמה: צ'יטה רודפת אחריי. המוח מבין שזו סכנה, וכדי לרוץ הוא צריך לספק לשרירים הרבה דם: מזון, סוכר וחמצן. הוא אומר ללב לעבוד חזק יותר. ואם הלב לא "מספק את הסחורה", לא עובד מהר וחזק כמו שהוא אמור, זו אי ספיקת לב (cardiac insufficiency).

ומה בודקים? אם הרקמות מאווררות. רקמה מאווררת היא שני דברים:

1. נכנס אליה חמצן
2. יצא ממנה פחמן דו-חמצני

לפי ההרצאה, מה שמספר אם זה קרה הוא חומציות הרקמה, ה-pH. ככל שה-pH נמוך יותר, החומציות גבוהה יותר.

איפה זה תופס.

• רקמה מאווררת היא לא רק רקמה שקיבלה חמצן. צריך שגם הפחמן הדו-חמצני ייצא ממנה
• הלב מווסת את עצמו (חוק סטרלינג), אבל לא בודק את עצמו. הבדיקה אם הרקמות קיבלו את מה שצריך נעשית במוח

אדרנלין ונוראדרנלין

שאלה מהכיתה: אדרנלין הוא הורמון שבלוטה מפרישה. איך הוא גם נוירוטרנסמיטור? לפי ההרצאה, יש בגוף שני מקורות:

המולקולות דומות מאוד, אבל לכל אחת בקרות אחרות. הלב מגיב לשתיהן באותה מידה: אדרנלין הוא אדרנלין, לא משנה מאיפה הוא בא, גם אם פרמדיק הזריק אותו. הלב מאיץ כשרצים וגם כשמתרגשים, כי בשני המקרים צריך יותר דם, מזון וחמצן.

נוירוטרנסמיטור הוא שם כולל לחומרים שמופרשים ממערכת העצבים ומשפיעים עליה. זה לא אומר שהם מיוצרים רק בה.

עם מי המערכת מדברת

המערכת מדברת גם עם רקמות אחרות, אבל אלה הקשרים המשמעותיים, כי היא מערכת הובלה: של גזים ושל מזון, ושל הפסולת של שניהם.

מחזור הגוף ומחזור הריאות

מכאן ההרצאה עברה לאנטומיה. לפי המרצה, על המבנה לא נבחנים בקורס שלו, אבל בלעדיו אי אפשר ללמד איך המערכת עובדת.

במרכז המערכת הלב, והוא נחשב לשני לבבות: לב ימני ולב שמאלי, כמו שיש לנו יד ימין ויד שמאל. הדם נע בתנועה בצורת שמונה, ויוצר שני מחזורים:

אותה כמות דם לשני המחזורים

מחזור הגוף מגיע לכל מקום, מהבוהן ועד האוזן, והמחזור הריאתי רק לריאות. ובכל זאת, לפי ההרצאה, אותו נפח דם שיוצא מהלב אל הגוף יוצא ממנו גם אל הריאות. זהה, ולא רק דומה.

ההסבר הוא קומפליאנס (compliance): כלי הדם בריאות אלסטיים מאוד ויכולים להתרחב, ולכן נפח גדול נכנס בצנרת קצרה יותר. כמו כוס גבוהה וצרה מול כוס נמוכה ורחבה: הגובה שונה, הנפח אותו נפח. ילדים צעירים בטוחים שבכוס הגבוהה יש יותר שתייה.

איפה זה תופס. המחזור הקטן קטן באורך, לא בכמות הדם שיוצאת אליו מהלב.

ממה מורכב הדם

לפי המרצה, על השקף הזה הוא לא ישאל במבחן, אבל חשוב להכיר אותו.

לדם שני חלקים: פלזמה, החלק הנוזלי, ותאים. בפלזמה מומס כל מה שהוזכר בתחילת ההרצאה: אבות מזון, ויטמינים, מינרלים, שומנים, חומצות אמינו, חומצות גרעין וגזים. תאים יש בדם שלושה סוגים בלבד:

הלב פועם, מזרים את הנוזל, וכך מוביל את כל אלה ממקום למקום.

כלי הדם בכף היד

המרצה המליץ על התערוכה Bodies, שבה מזריקים לגופות חומר שמתקשה, וכך אפשר לחשוף כלי דם, עצבים ושרירים. בתמונה מכף יד רואים פיצול כמעט אינסופי של נימים זעירים: המערכת מגיעה עד התא האחרון בגוף.

שני לבבות, והחור שנסגר בלידה

הלב הימני והלב השמאלי הם שתי משאבות נפרדות לאורך כל החיים הבוגרים. בעובר הן מחוברות בפתח, חור בין שני הצדדים.

הסיבה: העובר נושם, אבל לא בריאות. את החמצן הוא מקבל מהדם של האם, דרך חבל הטבור. לכן במקום השמונה יש לו "קצר" בין שני הלבבות: במקום הריאות, האם מספקת לו את הגזים.

זה תהליך בריא, וכולו קורה בתוך חצי דקה בערך.

פגם במחיצה בין העליות

כשהחור לא נסגר, או נסגר רק בחלקו, זו תופעה קלינית שנקראת ASD, ובשמה המלא Atrial Septal Defect: פגם במחיצה שבין שתי העליות.

ימין ושמאל, חדרים ועליות

כל תמונה באנטומיה מתוארת מנקודת המבט של הגוף, ולא של מי שמסתכל עליה. לכן הלב השמאלי מופיע בצד ימין של התמונה, והלב הימני בצד שמאל.

לכל אחד משני הלבבות יש שני חללים:

הכיוון תמיד: עלייה ← חדר ← החוצה. ובכל מעבר יש מסתם חד-כיווני, שלא מאפשר לדם לחזור:

• לב שמאלי: מהעלייה השמאלית דרך מסתם אל החדר השמאלי, ומשם דרך מסתם נוסף אל אבי העורקים (אאורטה)
• לב ימני: הדם נכנס לעלייה הימנית משני כיוונים, מלמעלה ומלמטה (הווריד הנבוב העליון והתחתון, שיילמדו באנטומיה). משם דרך מסתם אל החדר הימני, ומשם אל הריאות

איך הלב מתפתח בעובר

הלב מתפתח מוקדם מאוד בעובר, וזה הגיוני: העובר צריך דם. הוא מתחיל מצינור אחד, כלי דם ישר שיש בו ארבעה מדורים שונים. הצינור מתקפל שוב ושוב, ושומר על הכיוון שלו ועל סדר המדורים. בערך בשבוע הרביעי עד החמישי להיריון נוצרים מסתמים, ומתקבלת תחילת המבנה של הלב: שתי עליות ושני חדרים.

שבועות ההיריון נספרים מהווסת האחרונה, כלומר כולל שבוע או שבועיים שלפני הביוץ. לפי ההרצאה, באולטרסאונד אפשר לראות את הלב פועם בערך בשבוע השישי, לכל המאוחר בשביעי.

עורקים, ורידים ונימים

בגוף שלושה סוגים של כלי דם. הם נבדלים בשני דברים: בכיוון ובתוכן.

איפה זה תופס. הכיוון נכון תמיד. התוכן נכון רק על פי רוב, והמרצה ביקש במפורש להוסיף את המילים האלה.

כאן ההרצאה נעצרה, וההרצאה הבאה ממשיכה מאותה נקודה.

מה לא נלמד בהרצאה הזו

• מערכת הלימפה: הוזכרה כמערכת המעגלית השנייה, ולפי המרצה לא תילמד בקורס
• חוק סטרלינג לעומק: בעוד חמישה עד שישה שיעורים
• המסלול המלא של הגזים עד ההמוגלובין, והלחצים בלב ובכלי הדם
• התאים של המערכת: הוזכרו, ויורחבו בהמשך
• מערכת הנשימה וההסננה הכלייתית: בהמשך הסמסטר

בדיקה עצמית

1. מה התפקיד של המערכת הקרדיו-וסקולרית, ואילו תפקידים נגזרים ממה שהיא מעבירה?
2. הדם הוא בעיקר מים, ושומן לא מתמוסס במים. איך בכל זאת מובילים בו שומן?
3. מה מכתיב את כיוון הזרימה, ולמה בלי זה המערכת לא הייתה מעגלית?
4. באילו שתי דרכים נשלט הלב, ואיך יודעים שהרקמות מאווררות?
5. מה ההבדל בין עורק, וריד ונים?

תשובות.

1: הובלה, כשהלב הוא המשאבה. גזים: אוורור של תאים ורקמות. מזון: הזנה. פסולות: פינוי פסולות ורעלים.

2: הגוף עוטף אותו בשלפוחיות זעירות, או קושר אותו לחלבון כמו אלבומין, וכך מגדיל את המסיסות שלו. כשיש בדם הרבה שומן הוא זורם לאט יותר, והלב מתאמץ יותר.

3: המסתמים, שהם חד-כיווניים. בלעדיהם דם שיוצא מהלב היה מתנגש בדם שמגיע, ולא היה מעגל של יציאה מהלב וחזרה אליו.

4: המוח שולח ללב אות לעבוד חזק יותר, והלב מווסת את עצמו, למשל לפי חוק סטרלינג: ככל שהוא מתמלא יותר, הוא מתכווץ חזק יותר. על האוורור, שחמצן נכנס ופחמן דו-חמצני יצא, מספרת חומציות הרקמה.

5: עורק יוצא מהלב, וריד חוזר אליו, ונים מעביר דם מעורק לווריד. על פי רוב בעורק זורם דם עשיר בחמצן, ובווריד דם עני יחסית בחמצן.

המערכת הקרדיו-וסקולרית: תפקיד והובלה

התפקיד במשפט אחד

הובלה, במעגל סגור שאין לו התחלה ואין לו סוף. הלב הוא המשאבה, כלי הדם הם הצנרת, והמסתמים קובעים את הכיוון.

מה היא מובילה, ומה זה אומר על התפקיד

איך חומר נישא בדם

מה מוריד את הסטורציה: עישון (פיח וזפת בנאדיות הריאה), דלקת ריאות (ריר והפרשות), ו-COPD, מחלת ריאות כרונית חסימתית.

ממה המערכת מורכבת

שומן בדם

• דם שיש בו יותר שומן זורם לאט יותר, כמו שמן לעומת מים, והלב מתאמץ יותר כדי להוציא אותו
• רובד טרשתי: שומנים שוקעים בדופן כלי הדם ומצרים את המעבר. אחרי מעבר צר נוצרות מערבולות שפוגעות בכלי הדם. אחרי זמן רב זה עלול להגיע לחסימה
• הרקע, לפי ההרצאה: תזונה עשירה בשומן, גנטיקה, עודף משקל ומעט פעילות גופנית
• מה שעובר בתורשה הוא הנטייה לפרופיל שומנים גבוה, לא הרובד ולא המשקל

איפה זה תופס

• "הדם מוביל שומן" לא אומר שהשומן מתמוסס בו. הוא עטוף
• המערכת סגורה לגמרי. דימום, למשל דם סמוי בצואה, הוא פתולוגיה ולא פיזיולוגיה
• מערכת הלימפה היא מעגלית גם היא, אבל לפי המרצה היא לא נלמדת בקורס

בדיקה עצמית

1. אילו שלושה תפקידים נגזרים ממה שהמערכת מעבירה?
2. מה מאפשר להוביל שומן בדם, ומה קורה לזרימה כשיש בדם הרבה שומן?
3. מה זו סטורציה, ומה יכול להוריד אותה?

תשובות.

1: אוורור (גזים), הזנה (מזון), ופינוי פסולות ורעלים (פסולות).

2: השומן עטוף בשלפוחיות זעירות או קשור לחלבון כמו אלבומין. כשיש הרבה שומן הדם זורם לאט יותר, והלב מתאמץ יותר.

3: רוויה: כמה מהחמצן שנכנס לגוף עבר לדם. עישון, דלקת ריאות ו-COPD מורידים אותה.

מחזורי הדם וכיוון הזרימה

שני לבבות, שני מחזורים

הלב נחשב לשני לבבות, ימני ושמאלי: שתי משאבות נפרדות. הדם נע בצורת שמונה.

לפי ההרצאה, אותו נפח דם יוצא מהלב לשני המחזורים. כלי הדם בריאות אלסטיים ויכולים להתרחב (קומפליאנס), ולכן הצנרת הקצרה מכילה אותו נפח.

בתוך כל לב

עלייה ← מסתם ← חדר ← מסתם ← החוצה. מהחדר השמאלי הדם יוצא אל אבי העורקים, ומהחדר הימני אל הריאות.

מסתמים

חד-כיווניים. דם שמנסה לחזור לוחץ על המסתם, והוא ננעל. הלב מזרים את הדם, אבל המסתמים הם שמכתיבים את הכיוון. בלעדיהם דם יוצא היה מתנגש בדם נכנס, והמערכת לא הייתה מעגלית.

שלושה סוגי כלי דם

הלב לפני הלידה ובלידה

איפה זה תופס

• ימין ושמאל אנטומיים. תמונה באנטומיה מתוארת מנקודת המבט של הגוף. הלב השמאלי מופיע בצד ימין של התמונה
• עורק מוגדר לפי הכיוון. התוכן, דם עשיר בחמצן, נכון רק על פי רוב
• המחזור הקטן קטן באורך, לא בכמות הדם שיוצאת אליו מהלב
• החנק של התינוק בלידה הוא בריא. הוא מה שגורם לו לבכות ולהתחיל לנשום

בדיקה עצמית

1. מאיפה לאן עובר הדם בכל אחד משני המחזורים?
2. מה ההבדל בין עלייה לחדר, ומה מונע מהדם לחזור אחורה?
3. למה בעובר יש חור בין שני הלבבות, ומה קורה כשהוא לא נסגר?

תשובות.

1: מחזור הגוף: מהלב השמאלי לגוף, וחזרה ללב הימני. המחזור הריאתי: מהלב הימני לריאות, וחזרה ללב השמאלי.

2: הדם נכנס לעלייה ויוצא מהחדר, שהוא החלל הגדול יותר. המסתמים החד-כיווניים מונעים ממנו לחזור.

3: העובר לא נושם בריאות, והאם מספקת לו את החמצן. בלידה החור נסגר. אם הוא לא נסגר, או נסגר חלקית, זה ASD.

מי שולט בלב, ואיך יודעים שהוא עשה את שלו

שתי דרכים לשלוט

הלב הוא דוגמה לשריר שמערכת העצבים שולטת בו. עצב, כזכור מהקורס על מערכת העצבים, מדבר עם עצב נוסף, עם בלוטה ועם שריר.

בקרת איכות

הדוגמה: צ'יטה רודפת אחריי. המוח צריך לספק לשרירים הרבה דם, מזון, סוכר וחמצן, ואומר ללב לעבוד חזק יותר.

אדרנלין משני מקורות

המולקולות דומות מאוד, ולכל אחת בקרות אחרות. הלב מגיב לשתיהן באותה מידה, ומאיץ גם בריצה וגם בהתרגשות. נוירוטרנסמיטור הוא שם כולל לחומרים שמופרשים ממערכת העצבים ומשפיעים עליה, גם אם הם מיוצרים גם במקום אחר.

עם מי המערכת מדברת

איפה זה תופס

• "שולט בעצמו" אינו "בודק את עצמו". הלב מווסת את עצמו לפי חוק סטרלינג, אבל את התוצאה בודק המוח
• אוורור הוא שני דברים. לא מספיק שחמצן נכנס. צריך שגם הפחמן הדו-חמצני ייצא
• שם המונח מעורב. cardiac בלטינית, insufficiency באנגלית. זה המונח המקובל

בדיקה עצמית

1. באילו שתי דרכים נשלט הלב?
2. מי בודק שהמערכת עשתה את שלה, ולפי מה?
3. מאיפה מגיעים אדרנלין ונוראדרנלין, ואיך הלב מגיב לכל אחד מהם?

תשובות.

1: המוח שולח לו אות דרך נוירוטרנסמיטור, והלב מווסת את עצמו: ככל שהוא מתמלא יותר, הוא מתכווץ חזק יותר (חוק סטרלינג).

2: המוח. הוא בודק שהרקמות מאווררות, וחומציות הרקמה מספרת אם חמצן נכנס ופחמן דו-חמצני יצא.

3: אדרנלין מבלוטת האדרנל, נוראדרנלין ממערכת העצבים. הלב מגיב לשניהם באותה מידה.